רוצה לגלות איך להשתמש בצחוק ככלי לריפוי
והתמודדות טבעית ויעילה יותר
עם כאב, חרדה, דיכאון משבר או טראומה?
ללא צורך בטיפול, בלי שימוש בתרופות וללא כל תופעת לוואי!

1 תגובות

תגובות


חובה למלא את כל השדות!


שם

מיכל

28/06/2016

כשראיתי את ההזמנה לקייטנת צחוק וירטואלית למבוגרים ישר נדלקו לי העיניים ומשהו בלב קפץ כמו אצל ילד שרואה משהו שהוא ממש רוצה וממש מתלהב ממנו - ידעתי שזה בשבילי ושאני חייבת את זה. לא היו לי ספקות מלבד עניין המימון, אבל זה הסתדר, וכמובן שיותר ממשתלם שכן אתר הקייטנה זמין לי תמיד!
אני מנחת יוגה צחוק בעצמי ומשלבת את העבודה עם הצחוק, קול, קול בנשימה, בתנועה, ג’יבריש ונונסנס, בסדנאות הריו אביירטו שלי וגם בחיי היום יום שלי - הצחוק והקול עוזר לי מאוד להתמודד עם תיק בריאותי לא קל שאני מתמודדת עימו כבר 12 שנה ומעלה…

הצחוק/הקול/הבכי… הם ממש תרגילי התעמלות חשובים לגוף ולנפש, הן פיסית, שכן הם ממש מהווים תנועה בזכות עצמם, הם וויברציה בגוף ומפעילים את שרירי הגוף החיצוניים והפנימיים ומרחיבים את הנשימה (שאצלי היא ממש במצוקה כל הזמן), והן נפשית ומנטלית - צחוק/בכי, קולות-מכוווני מטרה וקולות-תגובה של הגוף-נשמה, עוזרים לי להתחבר עוד ועוד יותר פנימה אל עצמי אל החיבור בין גוף לנפש, להרגיש, פשוט להרגיש. מה עובר עלי? איך ואיפה אני מרגישה את הכאב, מה הוא מבקש ממני? כיצד הוא מתפוגג עם הצחוק? עם הבחירה לצחוק? או לבכות, או אפילו לשמוע את ההתנגדויות והמעצורים הפיסיים והמנטליים שלי ולראות איך אני בוחרת לנהוג לטובתי - להמשיך לצחוק כיכלתי? או אולי לעצור ופשוט לנשום? לשחרר אוויר כלוא, לנקות את הריאות? או פשוט ל”השרות עצמי באמבטיית הצחוק של נילי", כפי שיעצה לי שכשאמרתי לה שאני נתקלת בקושי פיסי. בתום כל סשן חשתי תחושת צלילות, חיות ואחדות.

הקייטנה לימדה אותי, בעזרתה של נילי להיות גמישה עם עצמי אך יחד עם זאת להמשיך ולהתמסר לעצמי ולהתחייב לבוא לקייטנה, להתמיד. מאוד התאימה לי מסגרת בה אני אחראית לזמן ולמעשים שלי ואני בביתי שלי ובספייס שלי ויכולה גם לעצור לפרקים את ההקלטה בהתאם לצרכים המיוחדים והקצב שלי, ויחד עם זאת בכל זאת להרגיש שאני חלק ממשהו קבוצתי ובעיקר לשמוע ולראות את נילי, ולהרגיש אותה איתי ממש. לתת לה להעצים אותי, להצחיק אותי, להחזיק אותי, לשקף אותי, להרגיע אותי.. לנשום איתי.

ההתמדה בתרגולים, כולל ובמיוחד תרגילי החימום של הפרצוף והקול, מאוד תרמה לרווחה שלי ולבריאות שלי, ואני מודה שעבר זמן ולא תרגלתי כמו אז ממש כל יום ובמסגרת זמן ותהליך, ואני מתגעגעת לתחושה הנהדרת שהרווחתי מהתרגולים - הצחוק/הקול הפנימי והחיצוני, הבכי, הרעד… כל אלו ממש הפעילו את כל נימי גופי ונשמתי ועזרו לי לפרק מטענים של מתח, פחד, חרדה, כאב, כעס, דאגות, ולא רק שהקלו עלי, הם ממש עזרו להמשיך את היום ביתר בהירות וקלילות וביטחון עצמי, ועם תחושת מרכז מחוזקת.
היה מאוד מרגש לעבוד ככה בפרטיות ומצד שני גם לשתף מתי שאני רוצה בקבוצה ולקבל תמיכה, עצות ומשוב מנילי או בנות אחרות.

להיות יוגי של צחוק זה באמת עניין של בחירה, ממש יומיומית, ואני מאוד ממצליצה לקחת את העניין ברצינות, דווקא ובמיוחד למי שמתקשה ונאבק בבעיות מכל סוג שהוא. גם אם זה מתחיל כזיוף וממשיך עד שהופך למשהו אותנטי שמתפרק החוצה ונותן למקומות הכאובים להתמלא באהבה וקבלה עצמית, בהומור והרגשה של עשייה וחוויה חיה ורוחנית של ממש!

ונילי, נילי היא ממש מדריכה בגובה העיניים, מצחיקה כל כך, מרגשת וחכמה מפה ועד אינסוף. המפגש הזה עם נילי בא לי בטבעיות, ממש משפחתית, הרגשתי חיבור מיידי והמון אנושיות, והדרכה סבלנית ומדרבנת בו זמנית. אני בהוקרת תודה ענקית לנילי, על הקייטנה הזאת וממצליצה בחום ובאהבה! לכו על זה! לא לחשוב יותר מידי, פשוט יאללה….! אין מישהו שזה לא מתאים לו, זה פוגש כל אדם/אשה, במקום שלהם/ן, צריך רק להקשיב פנימה ולאפשר לעצמנו את המתנה הזאת. לחיים.
<3
מיכל לבנוני (מישמיש)
מנחת קבוצות בשיטת ריו אביירטו ויוגה-צחוק
ארכיטקטית מטעם הטכניון, עיצוב גרפי פרילאנס

בית ספר לתרפיית צחוק © כל הזכויות שמורות