• מאת: נילי דור האלה, מומחית לתרפייה ואימון צחוק
• 

• משנכנס אדר אומרים לנו, מרבים בשמחה! ומה עושים אם עצובים?!

  
  יש שיגידו לנו שזו מצווה ויש שינסו לשכנע אותנו שבעזרת חשיבה חיובית, אפשר לבחור לחיות בשמחה תמידית.

  שאם רק נשים את תשומת הלב על מה שמשמח אותנו השמחה שלנו רק תלך ותגדל ולא נדע יותר צער.

  אני אומרת נהפוך הוא.

  אין יום בלי לילה ולא היינו רואים כוכבים מנצנצים לולא החשיכה.

  ביקום שלנו קיים חוק אוניברסלי, שנקרא חוק הניגודים.

  במובן הרגשי, אותם הניגודים הם: שמחה – עצבות, אהבה - פחד, שלווה - כעס, שביעות רצון ושעמום.

  החיבור או הניתוק מהקטבים הרגשיים הללו הוא זה שיאפשר או ימנע מאיתנו את השמחה האמיתית בחיים שלנו.

  רוצה לשמוח באמת? תסכימי גם להתעצב!

  היופי טמון בכך שבשני המקרים כשיש תנועה רגשית טבעית זה קורה לנו ללא מאמץ. לרגע אנו שמחות ואחר כך שוב עצובות וחוזר חלילה.

  זה לא מעיד על חוסר שפיות, או חוסר יציבות נפשית.

  להיפך.

  זו תנודה רגשית מבורכת, שמעידה על זרימה טבעית ובריאות.

  כי השמחה והעצב הולכים תמיד יד ביד.

  לכל מקום.

• השמחה והעצב ירדו כרוכים זה בזה

  
  המשורר הגדול ג'ובראן חליל ג'ובראן מדבר על כך שהשמחה והעצב ירדו מהשמים כרוכים זה בזה.

  "שמחתך היא צערך שהוסר הלוט מעל פניו.
  
  הבאר אשר צחוקך ממנה יעלה
  
  לא אחת קותה את דמעותיך.
  
  אכן ככל שיעמיק לחצוב בך אזמל הצער –
  

  תרב השמחה,
  
  והגביע שנמזג בו היין,
  

  האם לא נכוה בלהבת הקדר?
  
  והנבל המרעיד נימי לב נסתרים

  האם לא נחתך בלהב האמן?
  
  עת תעלוז, הבט אל לבבך וראה –

  אשר מביא לך שמחה פעם היה מקור לצערך.

  עצבות כי תעטף –

  הבט שוב בלבך וראה –

  בוכה אתה על אשר פעם היה אשרך.

  יש שיאמרו –

  נעלה השמחה על הצער

  ואחרים יאמרו –

  לא כי נעלה הצער על השמחה,

  ואני אומר -

  השניים כרוכים ירדו לעולם

  וכי יארח אחד מהם אתך על שולחנך

  דע כי האחר נם על משכבך."
• 

• העצבות אינה שייכת רק לפילוסופים או משוררים מיוסרים...

  אכן, כאב הוא מקור של נביעה יצירתית בלתי נדלה.

  יחד עם זאת, העצבות היא אנושית והיא באה לביקור אצל כולנו.

  יתרה מזאת, המחקרים ברפואה מורים על חשיבותם של הצחוק והבכי ועל תרומתם המשמעותית לבריאות ולרווחה הפיזית והנפשית.

  אנו חיות בתקופה מאד אינטנסיבית ותזזיתית. מצד אחד חרדה, אי-ודאות, תחושת אובדן המוסר האנושי, ואולי אפילו הייאוש שמחלחל בתוכנו, לצד ההישגים המרשימים והדברים שאנו שמחות, מודות עליהם וגאות בהם.

  אין ספק שבעידן הזה הבכי והצחוק משמשים בערבוביה.

  כמו שהטבע התכוון.

  המחקרים מורים כי מנגנון הצחוק והבכי, נובע מאותו המקום במוח.

  ג'ודי דה-לוקה, נוירופסיכולוגית אמריקאית החוקרת את תופעת הבכי, מצאה שלבכי, בדומה למה שגילו החוקרים של הצחוק, יש יתרונות בריאותיים מוכחים.

  שניהם מורידים את רמות לחץ הדם ותורמים לחיזוק המערכת החיסונית.

  לדברי החוקרת דה-לוקה, 85 אחוז מהנשים ו‭73-‬ אחוז מהגברים מדווחים שהם חשים טוב יותר לאחר שפרצו בבכי. היא טוענת כי בני האדם מתוכנתים באופן גנטי לבכות והתכחשות לדחף הטבעי להזיל דמעה פוגעת בבריאות שלנו.

  בספרו "המסתורין שבדמעות‭,"‬ כותב דר' וויליאם פריי, אחרי שערך ניסויים התנהגותיים, פסיכולוגיים וכימיים על דמעות, שהיכולת לבכות מסייעת לנו להעריך את מגוון האפשרויות בהן עלינו לפעול בשעת מצוקה.

  הדחקתו של הבכי, מעלה את מפלס המתח והלחץ הנפשי המקשים על התפקוד שלנו בשעת מצוקה או משבר.

  אלא שאנחנו הרבה פעמים מבלבלות בין הכאב שמעיק לבין המסלול שמאפשר לכאב להשתחרר ולהפחית את המועקה.
• 

• הבכי אינו הכאב הוא הריפוי שלו

  הרבה פעמים אנשים מבלבלים בין הרגש לבין מנגנון הפורקן שלו, שלמעשה אחראי לשחרור של אותו הכאב מן המערכת על מנת להחזיר אותה לאיזון ורגיעה.

  הבכי תורם לרווחה הנפשית והפיזית שלנו.

  מנגנון הבכי מהווה פורקן של רגשות העצב, הצער והיגון, ומאפשר לנו לחזור ולחוש שמחה לאחר מכן.

  לכן הדיכוי של הדמעות עלול לגרום נזק לבריאותנו הגופנית והנפשית; המחקרים מצאו קשר הדוק בין הדחקה והכחשה של רגשות לבין לחץ דם גבוה, בעיות לב, סרטן, התקפי חרדה, דיכאון ועוד.
• 

• מסע של מודעות עצמית עובר דרך הרגשות הכואבים

  
  אושו, אחד מהמורים הרוחניים, פיתח מדיטציות שמטפלות ברגשות הכואבים.

  אחת הידועות מביניהן נקראת המיסטיק רוז, מדיטציה אשר לוקחת אותנו למסע בין הבכי לצחוק מתוך ההכרה שכדי למצוא את המרכז שלנו ועל מנת לחיות באמת מתוך שמחה עלינו לבקר בקצוות הללו ולהיעזר בהם כדי לנקות מתוכנו את כל מה שמונע ממנו לגעת במי שאנחנו באמת.

  כי רק כשנחיה את מי שאנחנו באמת נוכל לחוות שמחה אינסופית.

  וכך אומר לנו אושו (תורגם על ידי וילינה):

  "כדי להתנקות מהפצעים ומהעבר שלכם, אתם צריכים אש, והתהליך של המיסטיק רוז, הוא כמו אש שתיגע בפצעים שלכם שוב ושוב, פצעים שאתם מחביאים כל כך עמוק, ולכן הם לא נרפאים.
  חייבים להביא את הפצעים לאור היום, לאוויר הצח. חייבים לחשוף אותם. רק כאשר הם יחשפו, הם יתחילו להרפא. ונכון, כשנוגעים בפצע, זה כואב. ככל שתרצו להירפא, ככה זה יותר יכאב, מכיוון שיש במקום הרבה מוגלה.
  כל כך הרבה שנים אתם מחביאים את הכאב, כך שמוגלה רבה הצטברה לכם בנשמה. חייבים לנקות את המוגלה, חייבים לנקות את הרעל.

  הצער הוא לא קללה, הוא ברכה – משום שמהצער הזה, אתם לאט לאט תגיעו למימדים אחרים.

  קבלו את הכאב, קבלו את הפצעים, קבלו את עצמכם, בדיוק כפי שאתם!
  אל תנסו להעמיד פנים שאתם מישהו אחר. אל תהיו בעלי אגו ואל תעמידו פנים שאתם צוחקים כשהלב שלכם בוכה. אל תחייכו כשהעיניים שלכם מלאות בדמעות. אל תהיו רמאים, מכיוון שעל ידי השקרים, אתם פשוט מגנים על הפצעים שלכם מלהרפא.

  ככה אתם האנשים! מוגלה ומוגלה ומוגלה...

  ואתם איכשהו מסתדרים להסתיר את הדברים כך שאף אחד לא יראה כמה הכל רקוב מבפנים. לא מסתכלים פנימה משום שגם לכם זה מסריח יותר מידי, זה נורא.
  ואתם לא מרשים לאף אחד להיכנס אל ההוויה שלכם – ולכן אתם לא אוהבים, משום שלאהבה נדרשת חשיפה.

  אתם נשארים מרוחקים ואתם לא מקיימים קשרים, משום שאם תתקשרו למישהו, אתם מפחדים שהוא יריח דברים שאתם מסתירים.

  אם אתם לא הולכים פנימה, אתם לא תרשו לאף אחד להיכנס פנימה.

  להחליט לעבור את התהליך של המיסטיק רוז, זו הצהרה שהדלתות שלכם פתוחות, שנתתם את המפתחות.

  נכון שיהיה כאב כי מיסטיק רוז זה ניתוח.

  הרבה חלקים רקובים חייבים להיחתך וצריך להוציא הרבה רעל מהגוף שלכם – זה אולי יהיה כואב, אבל היו אמיצים, לכו דרך זה והשמחה שלכם תהיה אינסופית."
• 

• האם את מוכנה לפגוש את הכאב שלך?

  האם את מוכנה לפגוש את הכאב שלך, לההתנקות ממנו, לסלק אותו מהמערכת שלך ואז להבטיח שתוכלי באמת לחיות מתוך שמחה?

  מעולה.

  אני מצרפת לך כאן מספר תרגילים מעשיים שאני בדרך כלל לא חושפת בפומבי.

  על מנת שתוכלי כבר עכשיו להתחיל ולחבור אל העצב, לבכות ולשחרר אותו מהמערכת כדי לחזור ולחוש שמחה.

  אבל רגע לפני שאת מתחילה לתרגל...
• 

• אזהרה: התרגילים הבאים מאתגרים במיוחד

  התרגילים המוצעים כאן אינם באים להחליף טיפול רגשי מקצועי.

  אני מאמינה בך וסומכת עליך שאת מודעת לכוחות הנפשיים העומדים לרשותך

  כך שבמידת הצורך תדעי לפנות לאנשי מקצוע על מנת לעבד את החוויות הרגשיות שיעלו בעקבות התרגילים הללו.

  אני אשמח לעמוד לרשותך ללוות אותך ולסייע לך באופן אישי ללמוד להתמודד עם הרגשות הכואבים, להיזכר איך לבכות או לצחוק כדי להתנקות מפסולת רגשית עתיקת יומין.

  ובמקרים בהם אני לא חושבת שאני הכתובת המתאימה לך, אשמח להפנות אותך לאנשי
  מקצוע מעולים שיוכלו לעזור לך לעבד את העצב, הצער והיגון שלכם.
• 

• התרגילים נועדו לך שמוכנה לגלות אומץ לב ולגעת בכאב.

  את שמחוייבת באמת להתפתחות אישית גם דרך עבודה רגשית יסודית, עמוקה, מהותית ומשמעותית - כזו שעוברת גם דרך העצב, הצער והיגון.

  התרגילים הללו יסייעו לך לבכות עם או בלי סיבה (מודעת או נראית לעין), למען מטרה אחת נעלה – ליצור בסיום התהליך מפגש אמיתי עם המהות שלך ועם היכולת לחיות גם מתוך שמחה עילאית!

   

  תרגיל ראשון:
  
  

  לקבוע דייט איכותי עם העצב 
  
  פני לך זמן ביומן.

  הצטיידי בקופסת טישו אחת לפחות!

  קחי לך זמן לבכות ככה טוב טוב כמו שצריך.

  תני לעצמך את האפשרות ליבב, לקונן, לצרוח מכאב.

  אפשרי לאוקיינוס של דמעות לזלוג על הלחיים עד שהמליחות של הדמעות תצרוב לך

  תבכי עד ששני צינורות של נזלת סמיכה תרד לך מן האף.

  כן, כן כמו שזה נשמע, בכי אמיתי קורע לב זה דבר מאד מאד לא אסטטי…

  אבל מאד חיוני לשפיותך, בריאותך ורווחתך.
  
  

  תרגיל שני:

   

  להשתחרר מכבלי העבר

   

  97% מהעצב שלנו אינו קשור להיום. הוא התהווה בעבר שלנו וצובע לנו את החיים עד עצם (או עצב) היום הזה.

  החדשות הטובות הן, שאין חוק התיישנות על רגשות.

  בכל רגע נתון אפשר להתחבר לכאבי העבר ולשחרר את עצמנו מכבליהם בהווה.

  קחי מחברת ועט.

  תעדי ביומן את האירועים הכואבים מן העבר שלך.

  בעיקר כאלה שקשורים לאובדנים, לפרידות, למוות, וכדומה.

  אירועים שאולי לא סיפרת לאף אחד.

  דברים שבחרת לקבור אי שם כי זה היה כואב מדי לגעת. לדעת.

  תאפשרי לדמעות להיות שם תוך כדי כתיבה.

  לזלוג על הנייר, לטשטש את הכתב.

  אל תנסי ליפות את הכתיבה.

  תני לה להיות אותנטית, זורמת, אינטואיטיבית.

  את אפילו לא חייבתם לקרוא מה את כותבת פשוט תפרקי תוך כדי כתיבה.

  את יכולה לזרוק, לקרוע לשרוף את מה שכתבת אחרי התהליך.

  רק תני לחומרים הרעילים הללו לנבוע ולצאת ממך ולהישפך החוצה אל הנייר.

  הנייר סופג ומכיל ה-כ-ל.
  
  

  מה עושים אם אני לא מצליחה לבכות בקלות?
  
  

  אז הנה מספר תרגילים למאותגרות בכי:
  

   

  תרגיל שלישי:

   

  הצילו, אני זקוקה לטריגרים חיצוניים כדי לבכות!

  
  נסעי לזהות תוך כדי התנסות אלו טריגרים חיצוניים עושים לכם את זה.

  • צפי בסרטים עצובים.
  • קראי סיפור חיים קורע לב.
  • הקשיבי למוזיקה נוגה שמעוררת געגועים ועצב למשהו שנגמר.
  • קראי חדשות מעציבות על רעב, סבל, עוני, ילדים נטושים, מחלות, מוות.
  • לכי לבית קברות והצטרפי ללוויות של אנשים זרים.

  כשנשים מספרות לי שקשה להן לבכות על הכאב שלהן, אני מציעה להתחבר לכאב דרך הכאב של אחרים.

  העיקר לבכות.

  לא משנה מה הטריגר שפתח את ברז הדמעות.

  אחרי הכל אנחנו תמיד מגיבים מתוך העולם הרגשי שלנו, למרות שלעיתים אנו מעדיפים
  לייחס את זה למה שקורה מחוצה לנו.

   

  תרגיל רביעי:

   

  Fake it Until You Make it

  כן ממש כמו שאומרים על הצחוק. אפשר לתרגל על הבכי.

  תעצמי עיניים.

  תחשבי על משהו עצוב שקרה לך או למישהו שממש יקר לליבך.

  ואז זייפי את הבכי עד שהוא יגיע….

  אימרי את ההברות הבאות: בו-הווווו. בו-הווו. בו-הווווו.

  בסוף זה יקרה...

   

  תרגיל חמישי:

  את לא לבד! בקשי עזרה מקצועית.

  
  למה זה תרגיל? כי הרב יודעות שהן צריכות ללכת לטיפול רגשי, אך לא מיישמות את זה ודוחות את את הקץ ויש להן ארסנל שלם של תירוצים.

  השורה התחתונה זה חוסר מוכנות ובשלות לגעת בכאב.

  לצערי, התופעה הזאת לא פסחה גם על נשים שעוסקות באימון, טיפול והנחייה. הולכות "יחפות" ולא מטפלות בעצמן.

  זכרי, כל יום שעובר גוף הכאב שלך הולך וגדל.

  זו אחריות שלך לטפל ברגשות שלך על בסיס יומיומי לבד ובעזרת איש מקצוע.

  פני עכשיו לטיפול פרטני,סדנאי, קבוצתי, שמתעסק עם הנושאים הכואבים והעצובים שעד עכשיו בחרת להתעלם מהם, להתכחש אליכם, להדחיק אותם.

  פתחי את הלב בפני המטפל ו/או הקבוצה והרשי לעצמכם להיות אנושית, אותנטית, חשופה ופגיעה.

  מצאי מטפלת/מנחה אנושית מקצועית, תומכת, מכילה וקשובה, מיומנת שמאמינה בעבודת קטרזיס של בכי וגם של צחוק!

  מטפלת או מנחה שיודעת ליצור מרחב בטוח ומוגן עבור הלקוחות שלה לעבור תהליכי ריפוי ושחרור דרך צחוק ודמע.

  ואל תשכחי לוודא שהיא בעצמה צוחקת ובוכה בקלות!
• 

• דיברנו על חשיבות הבכי כמו הצחוק לבריאות ולשמירה על איזון נפשי.

  הזכרתי לך שחשוב להיות פרואקטיבית. שזה אומר זה הזמן להזכיר לגוף שלך את מה שהוא שכח מזמן, איך לבכות ואיך לצחוק כדי לעזור לך לחיות חיים נקיים ממתחים. ובעיקר כדי שאת תנהלי את התגובות שלך ולא התגובות הרגשיות שלך ינהלו אותך.

  חצי שעה של צחוק או בכי אמיתיים מחוברים לרגשות הכואבים, משחררים הורמונים המחזקים את המערכת החיסונית, תורמים לזרימת הדם ולחידוש התאים בגוף.

  אז בין אם תשחררי את הלחץ באמצעות צחוק או באמצעות בכי, חשוב שתאפשרי לעצמך  להשתחרר באמצעות שניהם, ביחד וגם כל אחד לחוד.

  לטובת הבריאות הפיזית, המנטלית,הנפשית והבינאישית שלך.

• רוצה ללמוד לבטא בחופשיות דרך צחוק או דמע את כל מה שאת מרגישה?

  קבלי באהבה הזמנה אישית לצחוק ולבכות איתי ממש בקרוב!
• 

• מוזמנת ליישם כבר עכשיו את תרגיל מס. 5 ולהצטרף למפגש הקרוב של מתאמנים בצחוק - מרוויחים ברצינות .

  אל תתני לשם להטעות אותך.

  בסדנה הזאת אנו צוכות ובוחקות גם יחד.

  כל הפרטים אודות הסדנה מתאמנים בצחוק מרוויחים ברצינות בקישור שכאן:

  http://laughtertherapy.mypages.co.il/pages/25144

  (ההרשמה מסתיימת ב-13.3.2016 ונותרו רק עוד 4 מקומות)
• 

• שלך בשמחה וגם בעצבות,
• 

תגובות

חובה למלא את כל השדות!

If you are a human, ignore this field

שם