-
מאמר מאת נילי דור האלה
-
-
לפני מספר שנים במסגרת ההתפתחות העסקית שלי אצל הרדוף ליווי עסקי, שמעתי את אמיר הרדוף מרצה בכנס על חמש האלמנטים של הצלחה עסקית.
המוח שלי מייד החל לפעול בקדחתנות ומצאתי שיש הקבלות בין מה שאמיר לימד אותנו ובין מה שאני מלמדת בקשר לצחוק.
אותם מרכיבים שמובילים להצלחה עסקית יכולים לעזור לך להגיע להצחקה אישית.
הרצאה הזו היוותה את ההשראה לכתיבת מאמר זה.
אז מהם חמשת המרכיבים הללו?
- רכישה מתמדת של ידע מקצועי בתחום
- מציאת מודל לחיקוי
- יצירת קשרים ושיתופי פעולה מתאימים
- סביבה תומכת ומפרגנת
- מחוייבות טוטלית
רכישה מתמדת של ידע מקצועי בתחום
בלי ידע מקצועי אין לנו בסיס איתן לפעולה וגם לא להצלחה.
כולנו נולדנו עם "ידע" פנימי השייך למנגנון הפעולה של הצחוק.
הידע הזה מובנה בתוך הגוף הפיזי שלנו. הגוף והנפש יודעים בצורה מאד מדוייקת מתי להפעיל את המנגנון הזה לטובתנו הגבוהה והנעלה בלבד.
יחד עם זאת, בתהליך הגדילה שלנו, התחלנו לקבל "מידע" מהסביבה החיצונית שלנו אודות מנגנון הצחוק, שהגיע אלינו בצורות שונות.
כגון אמירות:
- תהיות לגבי הסיבה לצחוק: "למה אתה צוחק?"
- האשמה מלווה במבטים זועמים ובשאלה: "אתה צוחק עלי ?!?!?!"
- ביקורת ושיפוטיות: "בואנה זאתי צוחקת כמו משוגעת…"
- איומים: "צחוק צחוק זה ייגמר בבכי!"
כל אלה, גרמו לנו לתת פרשנויות ל"צחוק" שלנו, לפתח אמונות שונות ומשונות אודותיו, שלמעשה אין להם כל אחיזה במציאות ובעיקרון להפסיק לצחוק בכלל או לצחוק מעט מאד תוך המון התחשבות והתחשבנות עם הסביבה, מה יגידו, מה יחשבו...וכדומה.
לא פלא, שאנו מסתובבים בעולם עם מידע כל כך שגוי ומסולף אודות הצחוק ומפסידים את האפשרות לחוות את אחד התהליכים הטבעיים המרפאים, המשחררים והעוצמתיים ביותר.
בבית הספר לתרפית צחוק (באמצעות מגוון השירותים שאני מציעה לללקוחות שלי) אני לקחתי על עצמי להפריך את כל המיתוסים והשקרים אודות הצחוק ונותנת ללקוחות ידע מקצועי רב ערך שעוזר לתקן את המעוות ומחזיר צחוק-יה ליושנה.
יתרה מזו…כל מה שאני יודעת היום אודות הצחוק (מידע שנרכש במיטב כספי על ידי לימודים אצל המומחים הגדולים בעולם, השקעה בספרות מקצועית ועזרי לימוד אחרים) נחקר מדי יום באופן מודע בחיי.
ותודה לאלה...החיים זימנו לי כל כך הרבה הזדמנויות כדי לחקור את נושא הצחוק בחיים שלי, על הגוף הפיזי, הרגשי, השכלי, החברתי והרוחני.
הבחנה בין ידע עובדתי ותיאורטי לבין ידע הנרכש מהתנסות בשטח
לדוגמא, דר' קטריה מדן, ממציא שיטת היוגה צחוק, מעודד אנשים לצחוק וטוען שעשרים דקות של צחוק משפיעים על איכות השינה שלנו ומסייעים במיוחד לאלו הסובלים מהפרעות שינה. הוא לא מבטיח שמשך השינה יתרך אבל הוא גורס שהאיכות תשתפר פלאים.
ואז נסראללה סיפק לנו "סיבה לדאגה והפרעות שינה" בצורת מלחמת לבנון השניה בשנת 2006.
בימים שהייתי בחרדה מההפגזות ולא תרגלתי צחוק, ישנתי שינה טרופה ומסוייטת מלווה בחלומות בלהה על המלחמה. אולם, בימים שישבתי לי במקלט ובחרתי לצחוק (אחרי כל בום מפחיד שנשמע), גיליתי שדווקא באותם בלילות אני ישנה שינה מתוקה וטובה.
באותו עניין, לקוחה שלי, שסבלה מהפרעות שינה קשות מזה שלוש שנים, הביעה ספקנות לגבי אמיתות העניין. בבוקר שלאחר השתתפותה לראשונה בסדנא שלי, קיבלתי מסרון מחוייך לטלפון הנייד שהוקיר תודה ושתף שזו פעם ראשונה שהיא ישנה שנת לילה שלווה עמוקה ואיכותית.
כמו שנאמר, את כל העובדות שאני מלמדת אודות הצחוק, אני בודקת הלכה למעשה בחיי ובחייהם של הלקוחות שלי.
כי ידע בלי יישום הוא חסר ערך.
כפי שנאמר בספרו של רוברט הולדן, "התיאוריה אודות הצחוק טובה – היישום בפועל טוב שבעתיים!"
וזה מוביל אותנו אל המרכיב השני להצחקה אישית.
מציאת מודל לחיקוי
על מנת להצליח, אנחנו לא חייבים להמציא את הגלגל מחדש.
אנחנו יכולים פשוט למצוא מישהו ללמוד ממנו, שכבר יישם את הידע הזה בהצלחה (ובהצחקה מלאה) וניתן פשוט לחקות אותו ולהעתיק ממנו.
כאמור, כולנו נולדנו עם הידע הפנימי אודות "תפעול הצחוק".
הגוף שלנו ידע ואנחנו בעיקר חווינו את התופעה הזו שנקראת צחוק.
בגלל המידע השגוי שהוזרם אלינו ובגלל אורח חיים שאימצנו לעצמנו רובנו לא מיישמים את הפעולה הפשוטה הזו בשגרת היומיום.
כלומר, אנו מפסיקים לצחוק במצבים מסויימים שהצחוק חיוני, חשוב ולפעמים הכרחי בהם – על מנת לשמור על איכות, בריאות ושפיות הגוף, הנפש והשכל.
אצל חלק הידע הקדום הזה נשמר ולא התקלקל. ואצל חלק צריך לעשות עבודה חפירה ארכיאולוגית, כדי לחשוף אותו מחדש, ואצל חלק מספיק נשיפהההה קלה על אבק השנים והמנגנון יחזור לפעולה מלאה.
טלי כהן, דולה במקצוע, שהשתתפה אצלי בערב אימון צחוק, התנדבה להתאמן איתי ואז כתבה לי: "נילי, אצלך למדתי לצחוק. אני, עם הצחוק השקט שקט (באימון על הבמה) והפנים הרציניות כמעט כל הזמן היום, לא יכולה לשלוט על צחוק בקול, מתגלגל, משחרר.... כמעט בכל סיטואציה."
המודל במקרה זה, זה מאמן צחוק או מנחה צחוק שבעצמו צוחק בצורה קלילה פתוחה וזורמת, עם אחרים ולא על חשבונם. שהוא בעל הידע (הפנימי) – שיש לו בעלות מלאה על חווית הצחוק בחייו, שרכש את המידע (האקדמי) ויודע את העובדות והאמת אודות מנגנון הצחוק בחיינו, ויצר לעצמו ארגז כלים יישומי – יודע מה צריך לעשות וכיצד ניתן לעשות זאת כדי להחזיר ו/או לשמר את הצחוק בחייו שלו קודם ואחר כך יוכל להטמיע את הידע והכלים גם בחייהם של אחרים.
ואם בהעתקות עסקינן. צחוק כמו עוד מספר מנגנונים פיזיולוגיים (בכי, הקאה, פיהוק…) הוא מנגנון מדבק, אז כשמישהו צוחק לידך קל מאד "להעתיק" אותו.
כדאי ומומלץ לקחת מודל שהצחוק שלו הוא אמיתי ואותנטי ולא מזוייף!
בניגוד למה שתשמעו, המוח בהחלט מבדיל בין צחוק מזוייף לצחוק אמיתי.
החיוך הוא המפתח. הצחוק המזוייף הוא הסטרטר, אבל הצחוק האמיתי זה שמתגלגל ממעמקי הבטן זה המנוע האמיתי לחולל ריפוי ושינוי!
לצערי הרב, בארץ ובעולם, מסתובבים המון אנשים שעוסקים בתחום של צחוק והומור אולם הם עצמם לא צוחקים באמת. אז בבואכם לחפש מודל…תעשו לעצמכם טובה גדולה, תמצאו את האחד או האחת שיודעים לצחוק אבל באמת.
והנה כמה טיפים לזיהוי הדבר האמיתי בבואכם לבחור מודל לחיקוי:
- כאנשים צוחקים באמת, העיניים שלהם נעצמות חלקית או באופן מלא. כך שאם מישהו צוחק ועיניו פקוחות לרווחה…יש סיכוי טוב שהוא עדיין מזייף.
- מאחורי צחוק אמיתי מסתתר רגש אמיתי. ביטוי אותנטי של רגשות (גם דרך הצחוק) זה מה שמחבר בין האנשים (מעורר אמפטיה). כשמישהו צוחק באמת (לא סתם אומרים מכל הלב), הצחוק שלו בדרך כלל מאד מדבק. כשמישהו מזייף צחוק ומאחורי הזיוף לא עומד שום רגש, זה במרבית המקרים יגרום אצל הזולת לתחושה של ניכור, או תחושה שהצחוק הזה "מעצבן" אותו.
- אנשים שצוחקים עם אחרים, עושים זאת מתוך הקשבה, רגישות וכבוד לזולת ולכם נעים לשהות במחיצתם כי הם גורמים ללב שלכם פשוט להתרחב. אנשים שצוחקים שלא בהתאמה, ללא התחשבות במי שנמצא מולם, או צוחקים על חשבון אחרים גורמים לתחושה של אי נעימות והתכווצות…
וזה מוביל אותנו באופן טבעי למרכיב השלישי בנוסחא להצחקה אישית.
יצירת קשרים ושיתופי פעולה מתאימים
אין ספק ש"צוחקים השניים מן האחד" אחרי הכל צחוק (כמו עוד כמה מנגנוני פורקן רגשיים) הוא תופעה מדבקת.
לכן, יש חשיבות להכרות ושיתופי פעולה עם אנשים שימנפו אותנו צחוק אחד קדימה.
כשרמת האופטימיות גואה ומפלס השמחה עולה - הכל (כמעט) נראה אפשרי.
גם כשניצבים לפנינו אתגרים בא לנו להסתער עליהם בתשוקה להתמודד אתם.
כאילו, אף מכשול לא יכול לנו. לכן יש חשיבות ליצור קשרים עם אנשים שמה שמאפיין אותם זו היכולת המופלאה הזו.
אנשים שמה שמאפיין אותם זה החיבור לכוח החיים, לשמחה, לאופטימיות, כאלה שרואים את חצי הכוס המלאה (או זה שבכלל יש לנו כוס), כאלה שיכולים לראות את החיובי גם בחושך! כאלה שיודעים להפוך כל לימון ללימונדה, וכל נאחס לנכס!
אנשים בעלי המאפיינים הללו הם אנשים שמצויים בתנועה רגשית וגופנית מתמדת.
שמתם פעם לב כיצד מדבר אדם מלא באופטימיות?
קולו נלהב, ידיו מערבלות את האוויר תוך כדי דיבור, נוכחת המון תנועה של הגוף. מי שנמצא בתנועה מתקדם. מי שלא….הולך אחורה…נבל וקמל.
זה בסדר מדי פעם להתמסכן ולהתקרבן (גם אני מדי פעם מבקרת בבור האומללות הפרטי שלי)…אבל המלצה חמה שלי, הימנעו משהייה ממושכת בקרב אנשים שנוהגים כך לאורך זמן.
מי שתקוע באומללות (כי מן הסתם יש לו איזה רווח אחד או שניים מזה) ידוע גם כרציני וכמשבית שמחה כרוני.
אני לא מדברת על מצבי קיצון בהם אנשים עוברים משברים ולא נוטשים אותם רק בגלל שהם כואבים.
אבל בעיקרון חשוב לדאוג שבסביבה שלנו יהיו גם אנשים חייכנים, אופטימיים, מתלהבים, שגם כשהם נופלים לבור הם יודעים להתאוששש ולצאת משם.
והיכולת שלנו להביא אור למקומות החשוכים בעזרת הצחוק. כמו במקרה של עירית לקוחה שכתבה לי:
"לפני מספר ימים ביקרתי אישה חולה והחלטתי לצחוק איתה קצת הכנתי אותה והתחלתי לצחוק בתקווה שתצטרף וכך אומנם הייה ,צחקנו יחד כמה דקות אפילו בן זוגה הצטרף {שאומנם לא מאמין בזה} .כשיצאתי אמרה לי שהוקל לה מעט וגם זה לטובה תודה לך ויום שכולו אור וצחוקים.
הנה למרות המחלה הקשה ולמרות ההתנגדות. עירית הביאה אפשרות אחרת וזה הצליח.
עירית היא מסוג האנשים שיתמכו בגישה פנימית של ה-כ-ל א-פ-ש-ר-י !
אחרי הכל, זה מה שאנחנו צריכים כדי לזוז קדימה!
וכשאנחנו בתנועה לכיוון המתאים בחיים….בהחלט אפשר לצחוק כל הדרך למימוש החלומות!
אז מעבר לטיפוח קשרים עם אנשים בעלי גישה אופטימית חשוב לדאוג לסביבה שמעודדת, תומכת ומפרגנת לנו. וזה המרכיב הרביעי במתכון להצחקה אישית.
יצירת סביבה תומכת מעודדת ומפרגנת
חשוב להקיף את עצמנו באנשים שרוצים כמונו להגיע רחוק ולהשיג את היעדים שחשובים להם.
מי שרוצה להגיע רחוק בחיים נדרש לא פעם להתגבר על האתגרים הפנימיים והחיצוניים שהחיים מזמנים לנו בכל עת.
צחוק הוא אחד המנגנונים המופלאים לשחרור חסמים (רגשיים) ואמונות מגבילות.
הצחוק יכול להיות כלי נפלא בדרך לסיכול המכשולים ולפריצות דרך משמעותיות בחיים.
אולם, פרצי צחוק בלתי מוסברים לא תמיד מתקבלים באהדה בסביבה שלנו.
מעבר למבטים ביקורתיים, מאיימים, תוהים (על קננו ושפיותנו), אמירות מדכאות ומחניקות עוצרות את הצחוק.
יש משהו בצחוק משולל רסן וחסר שליטה שלא מתאים בכל מקום.
לכן, חשוב ליצור מסגרת בה יהיה לנו החופש להביע את עצמנו ללא פגיעה בזולת.
למשל:
- ליצור מועדון צחוק במקום העבודה עם שותפים לדרך, במקום חדרי עישון או חדרי כושר יוקרתיים.
- להשתייך למסגרת שמתרגלת צחוק באופן קבוע (כמו למשל "קייטנת צחוק למבוגרים").
- להירשם לקורס הכשרה של צחקנים מדופלמים למי שרוצה להפוך את זה הצחוק למקצוע מבוקש :)
כל אלה יכולים ליצור עבורכם סביבה תומכת בה תוכלו לצחוק מכל הלב, להתגלגל על הרצפה מרב צחוק, והעיקר לתת דרור לצחקן שבתוככם!
זוכרים את המשפט המפורסם? צוחק…מי שצוחק אחרון!
התבלין האחרון במתכון להצחקה אישית.
חשוב לא פחות מכל הרביעיה הפותחת הוא מחויבות לדרך ההצחקה האישית שלכם.
מחוייבות טוטלית לתהליך של הצחקה אישית
כשאני אומרת מחוייבת אני מתכוונת לכך שכל מה שאני אומרת אני עושה הלכה למעשה (ויש לכך בחינה פנימית וחיצונית).
הצהרת כוונות ללא מעשים זה פיזור צ'קים ללא כיסוי.
קל מאד לומר, מהיום אני מחייכת יותר. מהיום אני צוחקת בכל הזדמנות. אבל האם באמת את רואה את עצמך מתחילה ממחר לצחוק כל יום לפחות עשרים דקות?
סביר להניח שמעטי מעט יצליחו לעמוד במשימה בהצלחה ובהתמדה.
לכן חשוב שיהיה לנו פרטנר לעניין.
אנחנו קוראים לזה לאפטר באדי (Laughter Buddy).
פשוט מישהו לצחוק איתו!
כמה דברים שאתם כבר יכולים לעשות בעניין:
- להירשם למדריך המעשי - סודות הצחוק (בחינם) לבצע את התרגילים ולשתף את נילי דור האלה בהתקדמות השבועית שלכם.
- למצוא חבר/ה טלפוני ולקבוע איתו פגישת צחוק לפחות אחת לשבוע. (אם אפשר מומלץ אחת ליום).
- ללכת למועדון צחוק סמוך למקום המגורים שלכם ולהשתתף במפגשים באופן קבוע.
לרציניים שביניכם, שבשלים להצחקה אישית, רוצים לרכוש את הידע מקצועי והכלים המעשיים, למצוא מודל לחיקוי, ליצור קשר ושיתוף פעולה אופטימי לזכות בסביבה תומכת להתחייב טוטלית ולהשקיע זמן ומשאבים, אפשר:
- לבקר בחנות הוירטואלית של בית הספר לתרפיית צחוק ולהצטייד במוצרים תומכי צחוק
- להירשם למפגש מתאמנים בצחוק מרוויחים ברצינות
- להזמין סדרת אימוני צחוק אישיים עם נילי דור האלה
- להצטרף לתוכנית ההכשרה המקצועית והמקיפה שיש כיום למטפלי בעזרת צחוק
ועד הפעם הבאה – שיהיה לכם בהצחקה מכל הלב!
-
אהבתם את המאמר? מוזמנים לשתף בפייסבוק או לשלוח את הקישור לחברים שלכם.
רוצים לשתף אותי מה למדתם על עצמכם בעקבות המאמר? אשמח לשמוע מכם בתיבת התגובות כאן ממש למטה.
התעוררו לכם שאלות? מוזמנים לכתוב אלי ואשמח לענות לכם.
-
-
שלכם באהבה,
נילי דור האלה
תגובות